שנה שעברה יצאתי לאיטליה, במסגרת טיול של "שמחה לילד", ושם התגבשנו מאד כל הילדים, יש ילד אחד בקבוצה שחולה בניוון שרירים, ומרותק לכסא גלגלים, ובגלל זה הוא לא יכול כל כך לצאת מהבית ולהגיע לחברים, ולכן מידי פעם אנחנו הולכים אליו כמה חניכים ומתנדבים ועושים אצלו "פיקניקים", פעם זה היה פיקניק שוקולד, ופעם פיקניק גלידה, אבל מה שחשוב בפיקניקים האלו, זה לא האוכל, אלא החברה והאווריה הכייפית!