קוליטיס כיבית

קוליטיס כיבית – Ulcerative Colitis

מחלת דלקתית כרונית של המעי הגס. מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים, צואה דמית, ירידה בתאבון, בחילות, הקאות, חום ואנמיה. המחלה מתאפיינת בכיבים שטחיים בדופן הפנימית של המעי הגס, העשויים להופיע באזורים ספציפיים של המעי מאזור הרקטום ועד לתחילת המעי הגס. זוהי מחלה אוטו אימונית (מחלת חיסון עצמי), המתפרצת לרוב בגיל צעיר (מגיל ילדות עד לשנות העשרים המאוחרות).טרם נמצא גורם למחלה והסיבות להופעתה הן מולטי-פקטוריאליות (בעלות גורמים רבים) כגון- נטייה גנטית, תזונה, זיהום סביבתי ומצבי לחץ.

מהי מחלת קוליטיס כיבית ומה הטיפול כולל:

1.דיאטה-  על החולים להימנע מאכילה של פירות וירקות לא מבושלים ומוצרי חלב.

2.תרופות – נוגדי דלקת מסוג  ASA-5 (חומצה אמינו סאליצילית 5), קורטיקו-סטרואידים לתקופות קצרות, תרופות המדכאות את מערכת החיסון כגון: אזטיופירין (אימורן, אזופי) ו-6 מרקפטופורין (פורינטול). לעיתים מטפלים גם באנטי TNF ובאנטיביוטיקה בשם פלג'יל.

3.ניתוחים – כ-20%-45% מחולי הקוליטיס יגיעו לניתוח בו מסירים את המעי הגס כולו תוך שימור הרקטום או התעלה האנאלית על מנת לאפשר התרוקנות  דרך פי הטבעת (היום כבר בקושי עושים אילאוסטומיה – פתח מהבטן דרכו יוצאת הצואה). ההתוויות לניתוח הן: חוסר תגובה לטיפול התרופתי, מעורבות מחוץ למעי (כגון מחלת כבד חסימתית כרונית), סרטן וקוליטיס פולמיננטי.

סיבוכים: הסיבוך הנפוץ ביותר הוא דימום שעלול לגרום לאנמיה, בנוסף, קוליטיס רעילה (פגיעה בדופן המעי ובתנועתיות המעי עד כדי התנפחות הבטן בשל הצטברות התכולה), סרטן במערכת העיכול (בעיקר סרטן המעי הגס) ומחלות כבד.