באחת הפעמים שהתאשפזתי בשניידר, היה לי עצוב ומשעמם,
אז אורי (החונך שלי באותה תקופה) בא ובילה איתי כל הערב ואפילו ישן איתי בלילה במקום הורים שלי,
וככה גם לי היה מעניין וכיף וגם זה נתן להורים שלי מרווח נפשי. באותו אישפוז באו גם בנות שירות לבקר אותי עם בלונים וחיוכים וקישטו לי את החדר ועשו לי שמח,
וגם אשר (רכז הקבוצה באותו תק') בא עם גיטרה לשיר ולנגן, וככה בכוחות משותפים של כולם,
"שמחה לילד" הצליחו לגרום לאישפוז להיות לא רק נסבל, אלא אפילו מהנה.